יום שבת, 8 בינואר 2022

המסע שלי עם Art3mis - הצורך להיות בתנועה מתמדת - פרק 11


ארטמיס בדרכים. המהות של ארטמיס דורשת תנועה ותזוזה. לאחר מספר ימים במקום אחד ארטמיס מתחילה לסמן שהיגיע הזמן לזוז קצת, לבקר מקום אחר, לזכור שבחרתי בחיים בתנועה. התנועה הזו לכמה ימים למקום אחר, בטבע, בעיר אחרת, במפגש עם אנשים אחרים משרת את חוסר השקט הפנימי שלי אבל גם מזכיר לי להמשיך ולדייק את מה שאני נושא איתי במסע ולהקפיד לא לאגור ולאסוף יותר ממה שאפשר לזוז אתו ומשרת אותי גם בחפצים המלווים אותי וכמובן גם בהתחייבויות שלי כלפי וכלפי האנשים הסובבים אותי. 

התנועה בדרכים עם ארטמיס גם היא מעט שונה מהתנועה במאה ה21, במסע עם ארטמיס יש לתת כבוד רב לדרך שבה אני נוסע, ראשית הקצב...הקצב הוא קצב של מאה אחרת במהירות של 70 קמ"ש ולעיתים פחות יש לתכנן את הזמנים ונסיעה של שעתיים יכולה להפוך בקלות למשימה של חצי יום. תוך כדי התנועה האיטית יש זמן רב להתבוננות במה שעוברים דרכו וליד מה נוסעים. כיווני זריחה ושקיעה, צבע השמיים ותנועת העננים, ערפילי בוקר שנמוגים, ריחות הדרך החודרים לתוך הרכב דרך החלונות הפתוחים (גם המזגן לנהג הינה סוגיה בשלב זה של החיים) ותגובות הנהגים בדרכים הנוסעים לצידי וממהרים ליעדם. בתנועה בדרכים יש העדפה ברורה של תנועה בלילות או בשעות בוקר מוקדמות כדי להימנע מתנועה צפופה, התנועה עם הבית והיכולת לנוח ביעד אליו מגיעים מאפשרת באמת לנוע בדרכים בתנועה רצופה ואיטית תוך התבוננות וצבירת חוויות של מראות מבלי להסתבך בתופעת הפקקים בדרכים. התנועה גם מחייבת ערנות מקסימאלית הן לסובבים והן למצב הדרך... הארונות המקרקשים עם כלי מטבח ושאר ציוד חיים מאותתים בצורה מידית כאשר הסטטית את תשומת הלב ממהמורה בדרך או במפר סורר. 

וכך הזכירה לי ארטמיס השבוע, בעודי עובר מחניון אחד לחניון אחר לכמה ימים את הצורך להיות ערני במסע החיים שלי. לצאת מאזור הנוחות מעת לעת כדי לוודא שאני נמצא בתנועה ולא נתקע בנקודה אחת קטנה וקבועה. להאט ולהנות מהדרך, ממפגשים מרתקים, מרעיונות חדשים שעולים, משינוי התפיסות שלי ההולך ומשתנה בכל אימון ובכל טיול בשבילי החיים, ממסלול מדהים בעולם החינוך אותו אני חווה כבר עשור, מהסיפוק שברגע שבו מרק צוקרברג הבין את מה שאני מספר כבר לעולם החינוך למעלה מעשור. את הצורך לעצור ולהגיד תודה על ההזדמנויות שנקרו ונקרות בדרכי ועל ההזדמנויות שיצרתי בעצמי...וכמו במסע עם ארטמיס, כאשר אינני מרוכז ושם לב למהמורה בדרך...קרקוש התלמידים, תגובות הלקוחות ומצב השרתים - מספרים לי זאת בקולי קולות. 

ההתמדה בתנועה והדיוק של מה שאני לוקח איתי הוא האימון המתמיד שלי בחיים על גלגלים, גם במסע החיים שלי כדאי להגדיר מה מדויק לי ואותו אני לוקח ומה אני משאיר מאחור כלמידה וזיכרון כדי שלא תפגע קלות התנועה שלי וכדי שהזיכרונות וההתנסויות יהיו חלק ממי שאני אך לא יכתיבו לי את מי שאהיה. 

התנועה בארטמיס גם הזכירה לי שמומלץ למצוא את זמני התנועה הנכונים ולהקטין את החיכוך והקושי של התנועה בדרכים אין צורך לעבור את הפקק באיילון בשעות השיא פעמיים ביום - לא בחיים ולא בתנועה בדרכים אפשר למצוא את הדרכים הנכונות ולהגיע אל המטרה מבלי לשכוח שבדרך אנחנו מבלים את מירב הזמן ויש להנות ממינה לא פחות מההגעה לחניון חדש ופינת מנוחה שונה.

2 תגובות:

יום הזיכרון שלי תשפ"ד - המסע שלי עם ארטמיס פרק 28

  כיתה א' מלחמת יום הכיפורים ויש תכונה ויש מלחמה. אני על האופניים הלבנות פעם ראשונה ואבא יוצא בנשיקה ויוצא למלחמה וכולם עם פרצופים רצי...