הבחירה בחופש היא בחירה מודעת המחייבת מחויבות דיוק ולעיתים מאמץ
והתמודדות. לא אינני מדבר על חופש במובן של חוסר כיוון מוחלט, בהייה מול החלל
(והחשוב לאפשר זמני בהייה מול החלל אבל זה לפוסט אחר), וחוסר מעש קיצוני הכולל הזנחה של הגוף הנפש
והסביבה. הבחירה בחופש, מבחינתי, משמעותה הגדרת היעדים, המדדים וההישגים הנדרשים
בעצמך ללא כפיה חיצונית ומתוך נאמנות לי וזאת לצד הגדרת הפעולות והמעשים שאתה בוחר
לעשות כדי לעמוד ביעדי החופש.
ארטמיס היא אחת מהבחירות שלי לחופש. ולאחר תקופת מגורים של שלושה שבועות
אני מגלה שארטמיס היא המאמנת המופלאה שלי לחופש לא פחות מהאמצעי המושלם עבורי
לחווית החופש, היא טומנת בחובה מגוון אפשרויות אין סופיות, את ההזמנה לבחור את
הסביבה בה אני חי בכל רגע ואת מעגל השכנים שעוטף אותי, את עיצוב הפנים של
החלל בו אני חי ואפילו במידה מסוימת את
מזג האוויר בו אני בוחר להתעורר בבוקר. כמו בכל חופש פה טמון גם האימון הראשון, מה
הבחירה האמתית שלי בכל רגע ורגע, איפה אני רוצה להיות לא כי שם כתובת המשרד או
הבית שלי, לא כי הילדים צריכים להגיע לבית הספר (במזל טוב השנה כבר לא שולח אף ילד
למערכת החינוך) ובעיקר לא כי לא נעים להגיד לא למכר רחוק שהזמין אותי לחנות בחצר
ביתו. ארטמיס מחייבת אותי בכל פעם מחדש לבחור איפה אני רוצה לגור, מה הכי נכון
ומדויק עבורי לשבוע הקרוב.
בחירה היא בהגדרה מתוך אוסף אפשרויות וכאשר נבחרת אפשרות אחת הרי שאני
מוותר על ההזדמנויות התמונות באפשריות האחרות וארטמיס מאמנת אותי בכל שבוע מחדש
לבחור בלב שלם היכן אני רוצה להיות ועם מי ולשחרר את כל ההזדמנויות האחרות ללא
התחבטויות כדי ליהנות באופן מלא מהבחירה החופשית שבחרתי.
כדי לאפשר את מידת החופש הרצויה לי ( או במילים אחרות לאפשר לי לעמוד איפה
שאני רוצה מתי שאני רוצה) ארטמיס צריכה לספק לי בצורה עצמית את כל צרכי הבית ( מים
נקיים, מערכת ביוב, חימום קירור, חימום מזון מקלחת חמה...) בכדי שזה יקרה צריך
לשמר את האיכות המכנית של סביבת המגורים באיכות טובה, לוודא שמכלי המים מלאים
ומכלי הביוב ריקים (ולא הפוך), שהתאים הסולריים נקיים ולנהל את משק החשמל של
ארטמיס כל הזמן.
האימון לחופש עם ארטמיס לא מסתיים בהחלטות הגדולות אלא מעביר את ההחלטה על
חופש למודעות כל הזמן, האם אני יוצר קשר עם השכן לרגע החדש מה עומק הפתיחות
והפגיעות שלי שאני מוכן לחשוף, לאיזה צד של הנוף להעמיד את הרכב, האם עדיף נוף
בערב או שמש בפנים בבוקר, את מי אני מוכן להכניס הביתה ולמי אני חוסם את הדרך
באסרטיביות, מה אורך המקלחת שאני עושה מול כמה פעמים אני מוכן ללכת למלא מים.
אימון זה של החלטות מודעות וקטנות כל הזמן מלמד אותי בעצם את החשיבות שבקבלת
החלטות שלי וקבלת אחריות על ההחלטות שקיבלתי בכדי להגיע אל תחושת החופש....
ערב יום כיפור תשפ"ב, השקט יורד על כדור הארץ ואני בחרתי להעביר את היום המיוחד הזה מעל הכנרת ולקבל
החלטה, והפעם לא ביני לבין המקום ולא ביני לבין חברי אלא ביני לביני שבשנה הקרובה כחלק מהמסע שלי ובעזרתה של ארטמיס אני חי בחופש מדויק.
גמר חתימה טובה
נשמע מעניין, בחיי היום יום לא מתכננים את החים עד לרמה שאתה מתאר, בבית באים מתקלחים מחרבנים ולא חושבים על כלום, הדבר היחידי שחושבים זה על איך גומרים את החודש ומבאים עוד כסף... ;)
השבמחקשנה טובה, תהנה בבחירה החדשה שלך!
ניר