המסע שלי עם ארטמיס - שיעור בענווה פרק 24

 

פוסט של מסע בכבישים ובדרכי החינוך עם פתיחתה של שנת הלימודים תשפ"ד.

כשרכשתי את ארטמיס לפני קצת יותר משנתיים היה לי ברור שארטמיס מרכזת חלום מדויק שלי, חלום המשלב תנועה ברחבי המדינה לצד תנועה בעולם הוירטואלי וקידום המהפכה בטכנולוגיות למידה הטמונה בהטמעת המטאוורס בעולמות החינוך והלמידה. גם השם ארטמיס שנבחר לשברולט השמנמן המהווה לי בית, משרד ודרך חיים משלב את שני העולמות. ארטמיס – אלת הציד, חיות הבר והמרחבים – הסימן המובהק למסע אל המרחב ומן הצד השני Art3mis כנויה של סמנתה קוק במטאוורס – בת הזוג של וויד – שחקן מספר אחת.

הפעולה הראשונה שלי בשיפוצה של ארטמיס היה ליצור מערכת אספקת חשמל בלתי תלויה ברשת אך גם כזו שאינה זקוקה לגנרטור מרעיש, מזהם וזולל משאבים. ההחלטה נפלה על הרכבה של 6 פאנלים סלולרים בהספק של 3000 וואט אשר יספקו את כל דרישות החשמל למסע. קירור ומזגן בימי הקיץ החמים, הפעלה של מחשב תלת מימד זולל אנרגיה, טעינה של זינגר – הקטנוע החשמלי המלווה אותי במסע וכמובן כל הצרכנים הרגילים, קומקום חשמלי, אינדוקציה לחימום ומקרר... במשך חודשים הסתובבתי כך במרחב עם תחושת חופש ותובנה שאספקת האנרגיה שלי היא אינה מוגבלת, הסתובבתי בגאווה של אחד החי עם משאבים בלתי מוגבלים... כל זה עד חודשי יולי אוגוסט הלוהטים שהביאו אלינו כמה מהימים החמים ביותר שידענו. לפתע גיליתי שצריכת החשמל בלילה היא עדיין גבוהה מאוד והמזגן פועל כמעט ברציפות, שבמהלך היום המזגן מתקשה לקרר את ארטמיס במיוחד כאשר בחוץ 46 מעלות בצל ואני עוד עומד בשמש. החיים בארטמיס הפכו לזוללי אנרגיה וחייבו אותי להעריך מחדש את כמות האנרגיה שאיתי וכיצד אני יוצר משאבים וגם חוסך בצריכתם

ימים חמים אלו החזירו אותי אל היסודות, אל הצורך להצליל את החלונות ולבודד כל מקור חום אפשרי, לצורך להתבונן בעין אחת על רמת הטעינה ומצב המצברים בכדי לווסת את הצריכה וגם לתכנן נכון את הנסיעות בזינגר כך שיתאפשר זמן טעינה ארוך במהלך היום ולא במהלך הלילה על חשבון המצברים.

הימים החמים האלו החזירו לי את מימד הענווה למסע. את התחושה המקורית שמטרת החיים על גלגלים היא, בין השאר, להתחבר לטבע ולסביבה ולא לנצח אותם בכל מחיר ולנהל אותם, שיש לחיות בהרמוניה ולהכיר גם במגבלות המשאבים וגם ממתנות הטבע, שניתן להנות גם כשהמשאבים מוגבלים וממאורר איכותי לפנות בוקר ולא מזגן המצריך התכסות בבפוך ומהשקט וידיעה שהגנרטור לא מתקתק ליד ואין אני מפיק עוד זיהום אוויר.

תובנת ענווה זו מהמסע בארטמיס השתלבה היטב גם במסע שלי בחינוך עם Wureka World לקראת פתיחת שנת הלימודים. זו השנה האחת עשרה בה אני פועל בתוך מערכת החינוך, שנה אחת עשרה בה אני מנסה לקדם את המפגש בין חינוך, טכנולוגיה, קשרים חברתיים ולמידה. שנה אחת עשרה שבה אני משמיע את הנטרה שטכנולוגיה בחינוך היא מהות ולא רק תומכת פדגוגיה,  שנה אחת עשרה בה אני מנסה לשכנע שהמטאוורס הוא תפיסה טכנולוגית רחבה, תפיסה של מבנה נתונים, תפיסה של למידה חברתית ושילוב טכנולוגיות מהפכניות ולא רק עוד גימיק של הפיכת השעורים למעניינים.

השנה בחרתי להתמקד במסע בהעמקת הלמידה במקומות שכבר התנסו במטאוורס ומוכנים לבחון את הצעד הבא ולא רק להשקיע בגיוס מקומות חדשים. המסע שלי בארטמיס והקיץ האחרון בו נפגשו כוחות הייקום עם חדוות המסע שלי הביאו אותי להתבוננות של ענווה על מערכת החינוך. אני פותח את שנת הלימודים החדשה מתוך הבנה שכוחות רבים פועלים בשטח ורובם שואפים לטוב. הידע וההבנה אינם נחלתו של האדם הבודד ופעילות החינוך מחייבת להביא בחשבון את מגבלות המשאבים, מגבלות המשאבים המוזרמים על ידי המדינה אך גם מגבלות משאבי הריכוז והלמידה של התלמיד לצד מגבלות משאבי השינוי שניתן לדרוש מכל מורה אשר עושה את עבודתו נאמנה. 

שנה טובה, שנה של תלמידים עם ניצוץ בעיניים וחדוות יצירה, שנה בה מורים ישמשו כמנטורים ומאמנים לחיים ולא רק כצינור למידע וציונים...מתחילים את המסע של תשפ"ד

במסע שלי עם ארטמיס - חגיגות השנה - פרק 17

 

 שנה למסע החיים שלי בארטמיס. לפני כשלוש שנים העזתי לשים לעצמי ולנבחרת "המרכז לעיצוב החיים" תמונת חלום, תמונה בה אני חי בתוך רכב בתנועה מבלי לוותר על הובלת החזון של למידה במטאורס החינוכי כתפיסה פדגוגית חינוכית במערכת החינוך בחיים של שפע והצלחה. הבנתי בתוכי, לפעמים בבהירות ולפעמים רק בתחושה, שהמעבר לחיים על גלגלים מדויק עבורי לשלב הבא במסע החיים האישי שלי.

חלפה שנה וחצי נוספות עד שהעזתי לשים את החלום לתוכנית עבודה וחצי שנה עברה לה עד שמצאתי את ארטמיס מוכנה למכירה. לפני שנה מסרתי את מפתח הבית לקונים המאושרים ויצאתי עם ארטמיס לנוע בדרכים. ארטמיס לא הייתה הבחירה הראשונה כאשר הכנתי תוכניות ודרישות היה ברור שאני צריך רכב חדש ללא תקלות, תכנון מדויק לצרכים שלי ומנוע חסכוני כי אני נע הרבה בדרכים...וארטמיס - היא רכב אספנות שמצבה המכני אז לא היה מושלם והיא זוללת דלק כמו...רכב אמריקאי משנות ה80 של המאה הקודמת...אבל ארטמיס התגלתה כמדויקת עבורי ולא הייתי מצליח במסע הדרכים והמסע של יוריקה וורלד בעולם החינוך בכל בחירה אחרת.

 

המעבר לחיים ב 14 מטר רבועים, הזזים ממקום למקום, חייב אותו לצמצם ולדייק ולבחון מה מלווה אותי בחיים, מה אני משאיר מאחור ומה חשוב ומדויק לשלב הנוכחי במסע. שחרור המשא של אלפי פריטים שחרר אותי מתחושת הכאוס שקיננה בתוכי בשעה שהייתי מוקף באלפי פריטים שונים אשר את רובם לא הצלחתי למצוא ואת השקעת הזמן והאנרגיה האין סופית למצוא לכל אחד מהם מקום.

החיים בתנועה מחייבים אותי לפעלתנות. החיים בתנועה אינם מפנקים, כפי שלעיתים טועים אנשים לחשוב. החיים בתנועה דורשים תמיד תחזוקה ועשיה רק כדי להמשיך בתנועה. ההכרח בביצוע פעולות בסיסיות כבר בתחילת  הבוקר מחייבים אותי להתחיל בתנועה ובעשיה. התנועה הקטנה כבר מניעה תנועה נוספת וכך ארטמיס לא מאפשרת להעביר ימים ללא תנועה ולא מאפשרת ליום לחלוף ללא עשיה.

החיים בתנועה חייבו אותי להגדיר מהו בית בשבילי או אולי היכן הוא הבית שלי. הגדרת הבית שלי כמקום שאליו אני שמח לחזור ובכך להבין שאין חשיבות היכן ארטמיס חונה היא תמיד הבית שאליו אני שמח לחזור אפשרה לי להנות מתחושת הבית המשתנה בכל תקופה. בית הממוקם בנופים שונים בהתאם לצורך, לעונת השנה או להזדמנות לחקור מקומות חדשים.  בית שיכול לבחור בשכנים חדשים או וותיקים ומאפשר לי להשתכן לחברים לכמה ימים. במעברים פגשתי אנשים מיוחדים, אנשים החיים בתנועה כל השנה ואנשים שבאו להציץ לרגע ולשתף ולהירגע. אנשים שנגעו לרגע ואנשים שהצטרפו אלי למסע...וכן פגשתי גם אהבה.

 

החודשים הראשונים לא היו קלים האנרגיה הדרושה לחיים בתנועה, רצף התקלות הבלתי נגמרות ובלבול החושים בכל פעם שמגיעים לנקודה חדשה, גרמו לעיתים לעייפות ולחוסר יכולת התמודדות בשאר הזירות של החיים אך תחושת הדיוק של הבחירה וההבנה שהשינוי הזה מצריך זמן הסתגלות אפשרו להמשיך לבחון ולדייק את המסע והנה אני חוגג שנה של חיים בארטמיס.

 

במהלך חוויתי מקומות שונים ומקסימים, שלג ברמת הגולן פריחה ביער בן שמן, שבוע קסום בחולות כסוי לילות בכנרת המשתנה וחניה קסומה במצפה רמון ובנחל ציפורי ועל פסגת המרון. בילוי בבית היערן וחניות עירוניות, גיליתי פינות אורבניות קסומות ופינות טבע מדהימות שבכל אחת מהם תמיד רציתי לחנות עוד קצת...עוד רגע והבנתי שהטעם של עוד הוא חלק מהסוד.

 

בשנה הזו למדתי על אהבה עצמית ועל הרשות לבחור לעשות את מה שטוב מדויק ונכון לי. והנכון הוא נכון לי לפעמים הוא שונה ממה שהסביבה הקרובה והרחוקה חושבת אבל זה הנכון שלי. השנה שלי בארטמיס לימדה אותי שכאשר טוב ונכון ומדויק לי אני יודע גם להוציא טוב אל הסביבה וכך כל מעגל החיים מקבל תנופה.

 

ארטמיס לימדה אותי סבלנות וזמישות ..היכולת להתגמש בתכנונים ולבצע שינוי בזריזות ולא להשקיע אנרגיה בכעס ותסכול. כי הבלתי צפוי תמיד יופיע בדרכים ויש לתת את הזמן לעקל את השינוי ולבחור בנתיב אחר ואולי ביעד אחר או נקודת מנוחה אחרת. במקרים רבים היעד החדש והדרך השונה מובילים לפינת חמד או להישג שלא היו מתוכננים ולא נצפו מראש במחשבות.

 

למדתי על ההנאה וההכרח בפעולות מחזוריות, בטקסים יומיים שבועיים וחודשיים טקסים הדואגים לסביבה בה אנו חיים, יוצרים פעלתנות, מפגש ותחושת סיפוק מהמסגרת השומרת על שיגרה גם בחיים בתנועה. טקסים הכוללים נקיונות, מילוי מיים, חיזוק ברגים אבל גם ארוחה טוב, שיחות עם החשובים ועצירות משמעותיות לחשיבה והחלטה. 

היום, לאחר שנה ראשונה של מסע ברור לי שארטמיס בחרה בי כפי שאני בחרתי בה, היה ברור לשנינו שיש אתגר ולמידה במסע המופלא הזה. שלמידה דורשת לעיתים מאמץ ויציאה מאזורי נוחות איסוף מידע ונכונות לבחון אמיתות מוצקות אך אין תחליף לתובנות וההבנות שרוכשים בסוף. היום במלאת שנה ברור לי שזה "לא הסוף ולא תחילת הסוף...אולי רק סוף ההתחלה."

 

ועוד תוספת לסיכום...

ארטמיס גם לימדה אותי שאהבה וזוגיות תלויים בשלמות שלי וביכולת שלי להצהיר על מי שאני ומה שאני רוצה, כשאני מעז לדייק את מה שאני רוצה אז גם אהבה וזוגיות ושותפות וחברות  מגיעות דווקא בתוך ההקשר של מרחב קטן ומצומצם בפנים אך מרגש ומשתנה בחוץ. פוסט זה מוקדש בהמון אהבה לאחת המיוחדת שהעזה והצטרפה למסע החיים שלי.

 

המסע שלי עם Atr3mis-להיות נוכח - פרק 13

 

ארטמיס היא רכב שברולט גדול ושרירי המצויד במנוע מפלצתי, רכב רחב וכבד למדי והנהיגה בו מחייבת תשומת לב מלאה, נוכחות מרוכזת שלי בכל שלבי הנהיגה. שלא בדומה לרכבים החדשים המסייעים בתיקון שגיאות הנהג בזמן הנהיגה ארטמיס דורשת נוכחות מלאה ותכנון מוקדם של כל פניה וכל עצירה במהלך הנסיעה בכביש כמו גם בחירה מוקפדת של המקום בו אני רוצה לחנות למהלך הלילה או השעות הקרובות. ארטמיס אינה מאפשרת התעסקות בנייד או שקיעה במחשבות על כל המשימות שטרם הספקתי לבצע בזמן הנהיגה ואף נדרשת מנוחה טובה לפני היציאה אל הדרך ונהיגה עם כל החושים מחודדים. בזמן הנסיעה נדרשת תשומת לב לכל שינוי ברעש העוטף אותי היכול להצביע על בעיה מכנית או ארון שנשאר פתוח ותכולתו מתפזרת כרגע ברחבי המגורים, הריחות השונים הפולשים אל הרכב תחושת הכביש המועברת מגלגלי הרכב וזמזום הכלים המתנדנדים. ארטמיס דורשת יחס של כבוד ונוכחות מלאה בזמן הנהיגה.

 

בשבוע שעבר יצאתי לבקר שלושה ימים את האביב המתפרץ מעבר לפינה ביער בן שמן, סביבה ירוקה של צמחיית בר סבוכה אשר ספגה כמויות ראויות של מים בשבועות האחרונים ויש לה את הכח לפרוץ במלא כוחה ותפארתה. מרבדי כלניות, זרי רקפות ורודות ולבנות ואפילו סגלגלות, שיבולי חיטה ירוקים ומרבדי עשבים הגיחו מכל עבר והיוו את הנוף העוטף למשך מספר ימים.

היציאה ליער עם הבן הצעיר הייתה במועד מושלם אך בראשי התרוצצו מחשבות על משימות שלא בוצעו ותשלומים המאחרים להגיע וטכנולוגיות שיש לשנות... רק כשארזנו הכל והתכוננתי לנסיעה בארטמיס חזרה הבנתי שהפעם, ליציאה הזו לטבע, לא התכוננתי כמו לנהיגה. לא הופעתי עם כל החושים, לא אפשרתי למוח לנוח מהרעשים, לא אפשרתי לאוויר הנקי להיכנס ולאוורר את הראות, לא פיניתי זמן לשבת על כיסא בשמש חורף מול עוצמת הטבע המשתנה

 

החיים שלי מורכבים ממסעות שונים המשתלבים להם אחד בשני ונשזרים לחיים השלמים שאני שואף לעצב. אני חי את מסע השינוי האישי ופריצת תקרות הזכוכית שמגבילות את יכולותיי, אני חי את חלום השינוי במערכות חינוך ואת התפיסה כי הטכנולוגיה בוראת מציאות חדשה, מציאות המאפשרת תפיסות חינוך ולמידה חדשות ומרגשות. אני חי את המסע בארטמיס, מסע המביא שינויי טבע ונוף ושינויי סביבה אנושית מידי כמה ימים וכמובן קיים גם המסע המשפחתי המשפחה הקרובה והמקיפה אותי אשר גם היא מתעצבת ומשתנה במסע החיים. 

 

שילוב החלומות, והמשימות המתלוות למסע הגשמת החלומות של כל אחד מהם אינו טריוויאלי ואינו ומובן מאליו, לפחות לי. הפעילויות השונות בחיי לעיתים סוטרות או מתנגשות ויש צורך למצוא את הדרך לשלב את הפעילויות השונות אשר כל אחת מהם היא עמוסה בעשיה והזדמנויות. שילוב החיים בסטארט-אפ טכנולוגי המצוי בחזית העשייה של המטהוורס החינוכי, סטארט-אפ הדורש נגישות גבוהה, מחויבות ותגובה לשינויים מתפתחים בקצב מסחרר  לצד התפעול היומיומי של החיים בארטמיס - רכב אספנות עתיר מערכות המשלב את התנועה והמגורים הנוחים שאליהם אני שואף ומביא בחובו גם את האיטיות והקצב השונה של חיים על גלגלים.

 

שילוב המסעות מחייב אצלי את הבנה בכל רגע נתון בתוך איזו הוויה וחוויה אני נמצא. שלושה ימים ביער בן שמן עם ארטמיס והבן הצעיר לימדו אותי שבכדי להגשים את החלומות וגם להנות מהמסע בדרך אני צריך להיות נוכח עם כל החושים המחשבות והפניות בכל אחת מהמשימות. אם הנוכחות אינה מלאה ברגע הזה כאן ועכשיו הרי שאני סתם רודף אחרי חלומות ונוסע בדרכים עקלקלות, לא נהנה בדרך ומפספס את הפניות הנכונות ולא אוסף את ההצלחות החשובות.