המסע שלי עם ארטמיס - פתרון תקלות ובעיות פרק 20

 

תיקון מדפסת שנשברה

מסע החיים בארטמיס, החיים בתנועה בכל רכב וברכב אספנות על אחת כמה וכמה,  מזמנים התמודדות עם תקלות טכניות בלתי צפויות, במקרים רבים מדובר במנגנון טכני שלא פגשתי מעולם ואפילו לא ידעתי על קיומו עד אשר הוא נשבר, זה יכול להיות פריט קריטי כמו משאבת המיים של הקרון או משאבת המים של הרכב וזה יכול להיות פריט קטן המקשה על החיים כמו סוגר חדר האמבטיה או מחזיק הסכינים. תקלות אשר לצורך פתרונן צריך המצאות סט כלים בסיסי ומגוון המאפשר לפתור את הבעיות במגוון דרכים וגישות. סט כלים אותו למדתי לשאת עימי לכל מקום לעדכן אותו ולפתח אותו, לצד סט הכלים יש להצטייד בנחישות לפתרון הבעיה, נכונות ללמוד ולאסוף מידע על פתרונות אפשריים ומחשבה פתוחה בכדי לאלתר פתרון חדש.

 

השבוע זומנה לי תקלה כזו, דווקא תקלה הקשורה למסע שלי ביוריקה וורלד, מדפסת התלת ממד המלווה אותי בנאמנות רבה בעבודתי וביצירת פריטים לחיים, שבקה וסרבה להדפיס. מאחר ונאלצתי לעצור ביהוד לכמה ימים (ענייני מילואים, מלחמות ומני התרגשויות) מערך התמיכה הזמין לי היה רחוק ובלתי נגיש (כלומר בחיפה ולא ענה לטלפון).

 

מקום הברגים, סדר הפירוק, זוויות הגישה לא נראו הגיוניים, לא היה מרווח לאצבעות ולא הייתה דרך לתפוס את החלקים המתאים עם שום כלי הגיוני מתוך ארסנל ארגז הכלים המפואר שלי. ניסיונות חוזרים ונשנים לאזן את האום הנדרש בזמן שאני מנסה להתאים את הבורג נראו כבדיחה בלתי אפשרית וחסרת סיכוי, התסכול הציף וגם גוון של ייאוש החל מתגנב לתוך תהליך מציאת הפתרון. לאחר מספר שעות ומספר רב של ניסיונות עקרים עזבתי את התיקון למספר שעות. כשחזרתי שוב לנסות פתאום הידיים הגיעו מעצמן אל המקום הנכון ולפתע המח חופשי להסתכל על הבעיה אחרת כי הידיים כבר יודעות את שלהן. והנה כבר מצליח להתקדם עוד שלב בדרך לפתרון והנה צריך לשלוף כלי אחר שיסייע בהחזקה ופתאום ברור שתזוזה קטנה של כ20  מעולות זה כל הקסם שהיה חסר בכל הפעמים הקודמות והחלקים מתחברים והגישה מובנת והנה המדפסת כמעט עובדת... ואז סיבוב אחד יותר מידי והחלק נשבר ויש צורך להזמין חדש.

 

בהתבוננות משועשעת על המדפסת השבורה הבנתי ששוב החיים בארטמיס ובמסע זימנו לי שעור מיוחד. ראשית שעלי לדייק כל הזמן את סט הכלים שנע איתי ממקום למקום, שיש גם בחיים בעיות שלכאורה לא ניתן לפתור אותם, יחסים שהשתבשו, קשרים שפנו למקומות לא צפויים, עסק שמתקשה להתרומם...אבל חשוב להמשיך ולנסות כי אז מגיע  מיומנות "השרירים" ואת המוכרות הנדרשת כדי שהאתגר יראה פחות מאיים, חשוב לעצור ולפנות מקום ולחזור לאתגר לאחר מנוחה והפסקה כדי להרוויח את המיומנות שנצברה ולהביא את המחשבה הרעננה חזרה אל העבודה. בהרבה מאוד מקרים הסוד טמון ביכולת לשנות ב20 מעלות את הכיוון ולא נדרשת מהפכה ובהליכה בדרך אחרת ולפעמים כשהבעיה תוקנה אין צורך להוסיף ולסובב כדי להגיע למקום המדויק.

לפעמים מכונה עובדת עדיפה על מכונה מדויקת ושבורה...

 

המסע שלי עם ארטמיס - לשים את הכוונה בשגרה- פרק 19

 

 מאז שארטמיס הצטרפה למסע חיי, חלמית לבלות מספר ימים בפארק גורן כמקום נפלא לחניה משפחתית, מקום אהוב עם נוף קסום ומסלולי טיול מקסימים וכמובן נחל כזיב והמונפרט. בפסח הזה החלטתי שהגיע הזמן להגשים גם את החלום הקטן הזה.

 

רעש הנפילה שנשמע תוך כדי אחת הפניות בדרכנו לפארק גורן לבלות בו חלק מחג הפסח בישר שמשהו בארטמיס לא אובטח כרואי. בקבוק השמפו שנשפך על רצפת המקלחת היה החיווי הוויזואלי לרעש הנפילה תוך כדי הנסיעה והדקות הארוכות של ניקוי מחצית בקבוק שמפו מרצפת המקלחת היו השיעור המיידי שנלמד, צריך לאבטח כל דבר חופשי בארטמיס! והזיכרון העמום שליווה את המחשבה שהרי בדקתי את המקלחת לפני תחילת הנסיעה - לא סיפק את התשובה כיצד בכל זאת נשפך בקבוק השמפו על הרצפה.

 

לאבטח כל דבר למקום, מה שלא קשור נופל. שנים של תנועה בים לימדו אותי, לעיתים בדרך הקשה, שמה שלא מאובטח נופל, במקרה הטוב לרצפה במקרה הרע לים.

התנועה בארטמיס אינה שונה ואפילו חריפה יותר מטבעה של תנועה בדרכים חדשות ובלתי צפויות. כל דבר שלא הוחזר למקומו הקבוע ואובטח או קובע, כל בקבוק סבון או פריט במקרר שלא אובטחו במקומם לזמן הנסיעה יפגשו את רצפת ארטמיס או את הכביש בסופו של דבר.

 

הצורך לאבטח את כל הדברים הניידים מחייב שיגרה קבועה של בדיקת דברים לפני כל נסיעה ותזוזה של ארטמיס. שגרת האבטוח חייבת להיעשות גם אם מדובר בתנועה קצרה של כמה רחובות או מקצה מגרש חניה אחד לקצה האחר. אם לא יאובטחו הדברים גם בנסיעה הקצרה .... רעש הנפילה בהחלט יופיע וישמע. 

 

תהליך האבטוח הוא שגרה קבועה של בדיקות, העברת דברים למקומם וקשירת דלתות וחפצים גדולים. תהליך האבטוח מחייב נוכחות מלאה של הראש הכוונה ותשומת לב. יש הכרח בתהליך האבטוח לתת מקום ומכוונת לפרטים הקטנים ולראות את הדברים כאילו פוגשים אותם בפעם הראשונה ולא לקבל שום דבר כאילו מדובר בשגרה שכבר נעשתה מאות פעמים בעבר. למח האנושי, ובמיוחד למח הגברי, יש נטייה לא "לראות" חלק מהפרטים וכך גם אם בוצעה שגרת האבטוח במלואה, וגם אם נבדקו השירותים והמקלחת אם לא נאספה תשומת הלב הראויה סביר להניח שבקבוק שמפו סורר שלא אובחן במבט החטוף ייפול וכמו שמבטיח מרפי, ייפול עם הפקק פתוח ויציף את רצפת חדר האמבטיה בסבון נוזלי המחייב ניקוי יסודי.

 

שתי הפעולות נדרשות בכדי למנוע את מרחץ השמפו הלא מתוכנן. אחת יצירת שגרה קבועה בחיים המחייבת סגירת פקק השמפו בסוף כל חפיפה והשנייה ביצוע בדיקת האבטוח בתשומת לב ובנוכחות מלאה כך שגם הדברים הקטנים לא ייעלמו מעיניי.

 

החיים בארטמיס הם שעור בהקפדה ומאמץ לא לוותר גם על דברים הקטנים, אותם דברים שהופכים שקופים וכאילו ניתן להמשיך איתם את החיים. השיעור החשוב שנלמד שוב באחת הפניות היפות בגליל העליון, בדרך אל הפסקה ומנוחה בפארק גורן היה הצורך להזכיר לעצמי שוב ושוב להתבונן במוכר כאילו הוא חדש, לא לאפשר לשגרה לגרום לדברים הקטנים להיות שקופים ובלתי מורגשים כי כאשר יש דברים קטנים ולא מטופלים בשגרת החיים הם נוטים ליפול באחד הטלטולים הלא צפויים ולא מתוכננים, דווקא באחד הרגעים הפחות נוחים ומתאימים ואז כבר נדרש מאמץ ניכר להתמודדות  והנזק כבר נגרם.

 

ולכל השואלים על החופשה עצמה, זכינו להיות בפארק עצום שהיה פנוי ונכון לארח, שעובדי קק"ל שומרים על ניקיונו בקנאות מעוררת כבוד ושנמצא בימים אלו בשיא פריחתו.