המסע שלי עם ארטמיס - יום הולדת 3 למסע - פרק 30

 

"חכמה הדרך מן ההולכים בה"

שלוש שנים של חיים על גלגלים, סיבה קטנה למסיבה אישית מסיבה של מסע.  שלוש שנים מיוחדות בהן התפיסה של חיים באי וודאות הגיעו אל שיאים חדשים ולא רק בזכות החיים על גלגלים. שלוש שנים בהם תהליכים אישיים הבשילו וככל שהתאמצתי לשנות את ארטמיס וצורת החיים - ארטמיס שינתה אותי ולימדה אותי משפטי חוכמה של הדרכים. המסע שלי החל אי אז ב 20 לאוגוסט 2021 בסוף ימי הקורונה העליזים ונמשך היישר ואל תוך שנת מלחמת חרבות הברזל. שנה שאת רובה בילתי באוגדת עזה במילואים אל מול מאגר נירים ונחל הבשור המרשים.

 שנים רבות חלמתי לחזור לחיות בבית שיכול לנוע ממקום למקום. תחושת החופש המלווה את הנווד סקרנה אותי, אתגרה אותי הוליכה עלי קסמים.  זה התחיל בבחירה לגור על יאכטה עם שחרורי מצה"ל. דרך חיים זו הוקפאה לאחר כשנתיים למשך 25 שנים. כשהקטן סיים תיכון הבנתי שזה הרגע הנכון לחזור לחיות בתנועה, אבל הפעם על היבשה. הסיבות לבחירה ברכב הפעם ולא ביאכטה היו מרובות ומגוונות אך בעיקר הגיעו מרצון לנוע באמת בכל פעם ולא רק בהערכות ארוכה המחייבת חופשה של מספר שבועות...

 שלא כהרגלי, הקפדתי לתכנן את הרכב הרצוי. ידעתי שאני רוצה להמשיך ולהגשים את החלום השני שלי  - שינוי מערכת החינוך באמצעות מיזם יוריקה וורלד ולכן הרכב צריך לאפשר גם עבודת משרד מרובת שעות וכמובן הצורך באספקת חשמל משמעותית ויציבה לכל הסיפור הזה ודרישה אחת נוספת - שאוכל לחיות בלי הצורך בגנרטור. הטיפול היום יומי, זיהום הרעש וזיהום האוויר לצד העלויות שהגנרטור דורש - היה לי ברור שאינני רוצה אחד כזה בחיי. האפיון של מה שאני מחפש היה ברוה... משאית, די חדשה ללא צרות מכניות שידרשו ממני תשומת לב בלתי צפויה...

ואז...התוכנית הפכה לבסיס לשינויים המשתנה הראשון היה מגבלת ראיה שמנעה ממני להוציא רישיון ג. אין דבר נבנה קרון מגורים על פיאט דוקטו ארבעה טון,יענה לכל הדרישות, חשוב שיהיה חדש כדי להימנע מתקלות בלתי צפויות. גאה בעצמי על תהליך המחשבה יצאתי לסקר שוק וגם לתכנון הבית... אפילו נבחר ספק והיינו על סף חתימה.

יום לפני החתימה הגיחה ארטמיס לחיי דרך פרסום פייסבוק. רכב אספנות במצב מכני ירוד, אך עם מרחב חיים משובח... היועצים הקרובים שנלקחו למשימה פסקו פה אחד.. רכב בעייתי עם ריח בנזין אבל עם נשמה של בית. כל תהליך התכנון הושלך מעבר לכתף והוסתר בערמת ניירות גדולה כדי שלא יצוץ לו פתאום וארטמיס נרכשה והוכרזה כבית שלי על גלגלים..

 

 מאז הרכישה ארטמיס אינה מאכזבת לרגע.. יש בה שפע של מקום ותחושת בית נעימה ומוצלחת. יש שפע של חשמל סולארי וגנרטור מעולם לא ביקר בסף דלתה (ולכל המפקפקים והשופכים אין סוף שורות על הנושא – מזגן פועל באופן רציף ואני נע על קטנוע חשמלי הנטען מהלוחות הסולאריים וגם מפעיל מערכת מחשב טובענית) ויש לה שפע של תקלות מפתיעות אשר מחייבות לחשב בכל פעם מחדש את המסלול לאותו היום ולשמור על גמישות מחשבתית בכל עת.

 

אז איך מסכמים את התחושה אחרי שלוש שנים? ראשית ומעל הכל ארטמיס אכן הפכה לבית ובכל מקום בו היא נמצאת שם ביתי. ארטמיס גם חייבה אותי ליצור שיגרה של עשיה - תחזוקה שיפורים, מילוי מים וריקון מכלים לצד למידה של דברים חדשים. שחררתי את כל התפיסות של איך חיים בבית על גלגלים צריכים להיות ויצרתי לעצמי אורך חיים המתאים לי וכיום אני חצי מזמני עומד בפינה קבועה ומפנקת עם חיבורים קבועים ואפילו דשא סינטטי. ומחצית מהזמן אני בתנועה במקומות שונים וקצת משונים. כולל חודשים שלמים במחנה רעים בהיותי איש המילואים המפונק ביותר בצה"ל בכל החודשים האחרונים. פגשתי קהילה מיוחדת של אנשים החיים בתנועה לפעמים כל השנה ולעיתים לסופי שבוע או תקופות חופשה. אנשים מיוחדים המאתגרים את המסגרות של "ככה אמור" ורק "ככה אפשר". למדתי לחיות, באהבה ולהבין שהגשמת שאיפות וחלומות תלויה רק בי. למדתי על חיים עם משאבים מוגבלים ולגלות שתכנון ומחשבה יוצרים תחושת שפע בכל רגע ובכל חוויה.

 

 

 

** אז למה ארטמיס?

ארטמיס - אלת הציד המשגיחה על חיות הבר, המשגיחה על מרחבי השדות ההרים והחורשות - החלק שאצלי שאוהב את המסעות, היציאה משגרה, התחושה מרוממת הנפש כשפוגשים מרחבים של טבע ותחושת השיכרון הנלוות לכך.

Art3mis חברתו של פריזבל בסרט "שחקן מספר 1" הדוגמא המופלאה כיצד המטאוורס יכול להעשיר את חיינו על ידי יצירת קשרים חברתיים, מחשבה יוצרת מציאות.

חיבור של שתי דמויות מופלאות אלו מיצג את הצפייה שלי מהחיים בתנועה. שדות פתוחים ועולמות פרי הדמיון.

 

המסע שלי עם ארטמיס 16 דיוק ועוד דיוק ועוד דיוק

 

מתקרב לחיים של שנה בארטמיס...חגיגות השנה כבר מעבר לפינה..

 

החיים שלי במסע הם אינם חיים סגפניים. הרכוש המלווה אותי הוא אומנם מינימאלי, מטבעו של המסע ומאפשר לי תנועה קלה ממקום למקום. השאיפה שלי הי שהרכוש המלווה את חיי יהיה מדויק, עבורי, ויצור לי סביבה מתאימה, מפנקת ותומכת ככל האפשר לצרכים שלי ולחלומות שלי. במסע החיים שלי עם ארטמיס אינני מחפש את הסבל והסגפנות אלא להפך את השמחה וההנאה שבדיוק.

 

כאשר אני מוסיף דבר חדש לארטמיס פריט נוסף אשר יתלווה אלי למסע, כערה, סט צלחות, חולצות חדשות, כלי עבודה או כרית מיטה חדשה, המשמעות המיידית היא ההחלטה ממה אני נפרד, את מה אני מחליף להמשך מסע החיים. אילו חפצים אינם מדויקים יותר עבורי ואינם  ממשיכים אתי את המסע. המקום המצומצם, יחסית, בארטמיס לאחסון של דברים מחייב אותי להגדיר, כמעט עם כל חפץ נוסף, מי אני ומה אני רוצה. האם אני מוכן להקצות מקום לכוסות יין מהודרות בשביל הנראות היוקרתית וחווית השתיה מכוס זכוכית עדינה או שאסתפק בסט כוסות אחד לשתייה חמה, קרה ויין משובח. האם אני רוצה שאת חיי ילוו כלי מטבח מעוצבים הרגישים למכות ודורשים אריזות או חפצים עם ניחוח אספנות מחומרים כבדים ועתיקים, מה המשמעות עבורי של התנין הירוק המבקש עוגיות ומזכיר לי בכל פעם חוויות מצחיקות ופריצת גבולות והאם הבעלות על חפץ זה באמת חשובה לי לשימור הזיכרונות (והתשובה במקרה של הקרוקודיל היא לגמרי כן בכל פעם מחדש.. בהוקרה לשרון על מסע אחר בלתי נשכח ומעצב חיים).

 

ההחלטה על החפצים המלווים את חיי המסע שלי אינה מוחלטת, היא החלטה הנכונה לאותו הרגע בין הברירות העומדות בפני ומוגבלת לטווח ההחלטה שאני יודע עליו באותו הרגע באותו הזמן ובהתאם לנסיבות החיים והשותפים שלי למסע. ההבנה הזו חשובה מאוד לדיוק הדברים ולהימנעות מיצירת "חיבור קדוש" אל הדברים וההחלטות שלקחתי. ייתכן וארכוש או אכניס לחיי סט כיסאות טיולים חדש שיראה לי מושלם ומקורי ועדכני ומדויק ואוציא את הכיסאות הנוחים שעליהם כבר ישבתי שעות רבות והמלווים אותי במסע עד לאותה הנקודה ויש בהם את תחושת המוכרות הנעימה. אך לאחר מספר חודשים אמצא סט כיסאות מדויק יותר, נח יותר אולי קל יותר ואולי פשוט סט המתאים יותר לתנוחת הישיבה החביבה על האנשים המלווים אותי במסע, והחלטת הדיוק היא בכלל תשקול את מי אני רוצה עכשיו איתי בסביבה ולא בהכרח איך הסט ניראה, וארצה בנוחותם ואשמח להעניק להם תחושת דיוק ופינוק וסט כיסאות חדש יצטרף אלי למסע בכדי לאפשר שותפויות חדשות.

 

תהליך הדיוק של החפצים שמלווים אותי ארטמיס מאמן אותי לתהליכי הדיוק בחיים שלי, בכל רגע יש לי הזדמנויות חדשות, תפיסות חדשות שרוצות להצטרף אלי לדרכים. הזדמנויות ותפיסות שבכדי לנצל אותן עלי לשחרר הרגלים ישנים ומחשבות וותיקות ששירתו אותי עד כה, לעיתים שנים רבות. ההזדמנויות והאפשרויות החדשות שנפתחות  מאפשרות לבחור את הבחירה המדויקת עבורי, מקורות הפרנסה שלי, היחסים החברתיים שלי, הזוגיות שלי, היחסים שלי עם עצמי. הבחירה בדיוק היא בחירה מתמשכת לא חד פעמית, בכל פעם שמצטרפת תפיסה חדשה, אפשרות חדשה והזדמנות מתדפקת בנתיבי המסע שלי עלי לשקול האם החדש הוא נכון לי, מדויק לי יותר, מקדם אותי יותר ממה שכבר קיים אצלי, אם כן זה הזמן לאמץ תפיסה חדשה ומחשבה חדשה לשחרר תפיסות ישנות ומעכבות אך אם המחשבה החדשה או התפיסה החדשה רק מביאה פרץ התרגשות של חדשנות אך אינה מדייקת אותי יותר מהכלים שכבר ברשותי...הרי שאפשר להמשיך במסע בנתיב הנוכחי ללא צורך להעמיס דברים חדשים ולהנות מהדיוק שכבר זכיתי לו בחיי.

 

Art3mis ושאלת המספרים - יומן מסע 6

 

 

מלאך שביל נייד

אִם תְּסַפְּרוּ לִמְבֻגָּרִים: “רָאִיתִי בַּיִת נָאֶה בָּנוּי לְבֵנִים אֲדַמְדַּמּוֹת; בְּחַלּוֹנוֹתָיו פִּרְחֵי גֵרָנִיּוֹן וְיוֹנִים שׁוֹכְנוֹת עַל גַּגּוֹ” – לֹא יוּכְלוּ הַמְבֻגָּרִים לְתָאֵר לְעַצְמָם אֶת הַבַּיִת. הֵם לֹא יִתְפְּסוּ אֶת הָעִנְיָן אֶלָּא אִם כֵּן תֹּאמְרוּ לָהֶם: “רָאִיתִי בַּיִת שֶׁמְּחִירוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִירָה”. רַק אָז יִקְרְאוּ בְּהִתְפָּעֲלוּת: “מַה יָפֶה בַּיִת זֶה!..”

כָּךְ טִיבָם שֶׁל הַמְבֻגָּרִים, וְאֵין לָדוּן אוֹתָם לְכַף חוֹבָה. עַל כֵּן חַיָּבִים הַיְלָדִים לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּסַלְחָנוּת וּבְאֹרֶךְ-רוּחַ, כִּי אָנוּ, הַמְּבִינִים אֶת סוֹד הַחַיִּים, אֵינֶנוּ מְיַחֲסִים לַמִּסְפָּרִים חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה. (הנסיך הקטן - אנטואן דה סנט-אכזופרי )

 

אנשים שפוגשים אותי בדרך יושב לפתחה של ארטמיס פוגשים במקרים רבים את המציאות שלהם, את המראה שלהם מול יציאה מהשגרה והגשמת החלומות את בדיקת הגבולות ואת הנכונות לבדוק הנחות יסוד בסיסיות. אחת השאלות שאני נשאל בכל הזדמנות כזו בה האדם בעצם קצת נבהל מהמפגש וממה שהוא רואה זה...תגיד כמה עולה? מה כזה סכום בשביל זה? או וואלה השקעה כדאית! נכון זה בלי ארנונה ומיסים?...ועוד התייחסויות הקשורות למחיר ולפרקטיות של המגורים האלו...מעטים מוכנים לשמוע ולדבר על המסע האישי הטמון באורך חיים זה, מעטים עוד יותר מוכנים לקבל שהמסע הזה מתוך בחירה ושבשאר החלקים של חיי אני באמת עובד (אפילו די קשה), באמת נפגש עם אנשים ובאמת מתחזק משפחה וחברים. האנשים הנצמדים לסוגיית המחיר לא מוכנים לשמוע  על מינימליזם, על חיים פעלתניים, על ניהול משאבים, על קבלת החלטות ועל זריחות ושקיעות מול מדבר יער או להתעורר בעיר חדשה, על שינוי שגרת חיים כאשר הבית ממוקם שתי דקות ממסיבת החתונה שאליה הולכים, על ההזדמנויות שחיים כאלו מזמנים.. הם רק מצליחים להאחז בחוויית המספרים...והמסע של ארטמיס הוא כל כך יותר מכך..

 

יום שישי האחרון הפכתי ל"מלאך שביל" ליום אחד ובאתי עם ארטמיס לבקר את בני וחבריו הצועדים בשביל ישראל, מפגש מרגש, משמח עם חבורה צעירה ששמה לה אתגר ופרויקט לפריצת דרך, לסיים הליכה של 1100 ק"מ בתוך כחודשיים ובדרך לבדוק את גבולות האפשר, גבולות החברות והנכונות לחבור לאחרים, גבולות הלבד והביחד, להתייחס ברצינות אל המסע האישי ולחוות את החיים בכל קשת הגוונים והטעמים. מפגש מרגש בו הבן זכה למקלחת אמתית באמצע שום מקום וארוחה חמה מפנקת ומנחמת. מפגש  עם חבורה צעירה ושיחה בגובה העיניים אל תוך הלילה והשקם בבוקר מפגש שהוליד שיחות עמוקות בצל  המסע של כל אחד מאתנו והניחוח של הבית שפתאום הגיע עמוק לתוך המסע בשביל ישראל - הזדמנות קסומה להתחברות בצורה חדשה עם החבורה.

 

המסע הזה גם מכיל הזדמנויות קומיות ומופלאות..שבת בבוקר בטרם פונה החבורה לדרכה ישבנו למעגל של תה קפה עוגה, שתי נשים מקסימות שאלו ללא היסוס אם אפשר להצטרף ובשמחה פינינו מקום במעגל - לפתע מגיע בקשה קצת חריגה - אמריקנו, חם לא חזק חלב בצד ???? מבט התדהמה על פני הפתיע גם אותן... אין לי מושג מה זה אמריקנו יש נס קפה, או תה...מבט התדהמה על פניהן ורגע הבנת הסיטואציה שנחת על שני הצדדים... לא אין מדובר בדוכן מרשים למכירת קפה ומאפה אלא במלאך שביל נייד וחבורת שביליסטים ומתוך המפגש ומתוך ההזדמנויות צמחה שיחה נעימה ומרגשת ואף נולדה הזדמנות עסקית חדשה ליוריקה וורלד.

 

יום שבת לפני הצהריים שמש של סתיו קיץ טחנת הנזירים על נחל ציפורי - מקום קסום, ילדה מקסימה בטוחה שאוטו גלידה הגיע.. היה צריך הסבר מאבא וביקור בארטמיס לשכנע אותה שיש פה עולם קסום אך הפעם ללא גלידה.. שיחה קצרה על הא ודא עם האבא והנה צמחה לה עוד הזדמנות לחברות ואולי גם להזדמנות עסקית.

 

החיים על גלגלים מערבים המון מעברים והזדמנויות, חוויות והתבונניות, התפתחות אישית והתמודדיות

רובן לא קשור ל...כמה עולה וגם לא לוואלה שילמת יקר.

ארוחה ביתית מפנקת בהכנה