החלומות שלי הם שלי - רוצה להצטרף? המסע שלי עם ארטמיס פרק 32

לילה בחניון פורעה

 המסע שלי בארטמיס, הוא מסע אישי  המשקף את החלום שלי לחיים בתנועה תוך בחירה לחיים במרחב מצומצם בו החפצים והמלווים שלי לחיים נבחרים בקפידה. מרחב מאתגר טכנית לפעמים ומאפשר חיים בסמיכות רבה אל הטבע ואל החוץ.

  לאורך המסע אני שמח, לרוב, לשתף אנשים בחוויות ובתובנות שלי. לפעמים אלו אנשים סקרנים לפעמים כאלו הבודקים את האפשרויות ולעיתים אלו אנשים הנמצאים במסע אישי שלהם ומנסים להגשים את חלומם. חלומות נועדו להגשמה ולעיתים ההגשמה דורשת מסע ואפילו מאמץ...אבל ההכרה של לחיות את החיים בדרך שלך...שווה, מבחינתי, הכל.

 ביום שבת חורפי זה ריכזתי את השאלות המופיעות כמעט בכל מפגש מזדמן עם אנשים בדרכים.

  השאלה הראשונה שכל חברי החיים בתנועה מכירים... תגיד כמה עולה כזה אבל חדש...

ועל כך תשובתי תמיד מתחילה בציטוט מתוך הנסיך הקטן

אם תאמרו למבוגרים:

"ראיתי בית יפה בנוי מלבנים חכליליות, ולו פרחי גרניום בחלונות, ויונים על הגג", לא יוכלו לשָווֹת בעיניהם את הבית כלל. יש לומר להם: "ראיתי בית שמחירו מאה מיליון פרנק", ואז יתפעלו: "או, איזה יופי!

אבל אנו, אנו שמבינים את החיים, אין אנו מייחסים חשיבות למספרים."

  ארטמיס היא רכב אספנות, היא הבית שלי, היא החלום שלי אותו אני חי מידי יום. כאשר בודקים את שאלת המחיר לפני שמגדירים את החלום...אז זה לא החלום שלך :) זה החלום שלי.

      כמה עולה לחודש כולל חניה, טיפולים, ריהוט, סופר וקניה של נינגה חדשה?

כמו החיים עצמם. כמה שנכון לך וכמה שהיכולות שלך מאפשרות לך כל עוד אתה משאיר משאבים להגשמת החלומות שלך. כי אם המחיר אינו מתאים.. זה לא החלום שלך.

     אתה לא חושב שצריך ל....(לצבוע מחדש, לתקן את הארון, להחליף נורה,  לישר את הפאנל....)

חלק מהבחירה שלי לחיות על גלגלים זה גם להתעסק ולהתמודד עם הצד הטכני של עשיית דברים, למצוא את שלוות הנפש גם אם הדברים מתקלקלים ואין חשמל בדיוק לפני שאני אמור לצאת לפגוש קבוצה של תלמידים. לקבל את העובדה שארטמיס תמיד בעדי ולפעמים התקלה פשוט רומזת שהגיע הזמן לעצור ולישון עוד שעה או לא לזוז לתחנה הבאה. זה החלום שלי והחוויה שלי...לא אוהב שמפתיעים אותך בחיים - אז זה לא החלום שלך חברי.

ודבר נוסף רשימת הצריך ל.... מלאה אצלי באופן רשמי בסוף היא תושלם ויגיעו צריך ל... חדשים

      במחיר הזה אני יכול לשכור דירה ב..

אז זה לא החלום שלך. כל הרעיון הוא לגור בתנועה, להחליף חצר של הבית מידי פעם, לחיות במסגרת האתגרים שהבית מציע. ניסית פעם לקחת דירת שיכון לחופשה בכנרת...אם כל מה שמחפשים זה פתרון דיור זול. זו חשיבה נכונה לחיים אבל החיים בתנועה אינם החלום שלך.

      אין לך רעש בחורף מהגשם?

זה חלק מהחלום שלי...אולי לא שלך, אני מת על רעש הגשם בתוך ארטמיס וגם הנדנוד הקל שהרוחות מעניקות לה...אבל אני גם אוהב להיכנס למיטה קרה בחורף ולקבל את הזץ מהקור...אז זה החלום שלי ולא שלך.

      מערכת סולארית טובה היא נורא יקרה לא?

מערכת סולארית טובה היא המתנה של הטבע ופותרת אותי משימוש בגנרטור, מדלק שמן תקלות ושאר צרות. אני עושה את זה כבר שלוש וחצי שנים ולא פגשתי גנרטור פעם אחת.

      איך עם המזגן בקיץ?

עובד נפלא עם המזגן בקיץ, כן מזגן על 24 מעלות ולא 16. החיים בארטמיס מחייבים תשומת לב לניהול המשאבים אחד מהם זה מה אני לובש בכל עונה, בקיץ למשל אין לי צורך להסתובב עם מעיל בתוך ארטמיס.

      זה החלום שלי, לחיות על גלגלים אבל ....

מאמנת יקרה אוסנת קריזה, שהרבה מהגשמת החלום שלי בזכותה, לימדה אותי פעם על ההבדל בין פנטזיה לחלום. פנטזיות נשארות רחוקות ולא מושגות - חלומות נועדו להגשמה. אז אם אבל... זה פשוט לא החלום שלך ידידי

      אילו לא חיים בודדים ברכב?

העובדה שאני ואתה עומדים ומדברים כרגע באמצע שום מקום אומרת משהו לא? צורת החיים הזו מזמינה חיבורים חדשים למי שפתוח לחיבורים. אני מוקף בקהילה של אנשים החיים כל אחד את החלום בדרכו שלו ובכל מפגש מתוכנן או מיקרי תמיד ישנם המון נושאים לשיחה וחוויה ואני גם מוקף בקהילות השונות שאספתי בימי חיי. משפחה, חברים מכרים...הבדידות אינה נובעת מצורת החיים אלה מצורת המחשבה  והתפיסה שלי את העולם הסובב אותי. אם לא ניתן לנהל חיי קהילה ב 14 מ"ר מה משתפר ב 200?

מסע החיים שלי בארטמיס הוא הגשמת חלומות שלי... ומי שרוצה להצטרף או לפתוח מסע משל עצמו מוזמן תמיד לחלום ולהגשים רק לא להתחיל את השיחה בכמה עולה החלום......

 

 

Art3mis ושאלת המספרים - יומן מסע 6

 

 

מלאך שביל נייד

אִם תְּסַפְּרוּ לִמְבֻגָּרִים: “רָאִיתִי בַּיִת נָאֶה בָּנוּי לְבֵנִים אֲדַמְדַּמּוֹת; בְּחַלּוֹנוֹתָיו פִּרְחֵי גֵרָנִיּוֹן וְיוֹנִים שׁוֹכְנוֹת עַל גַּגּוֹ” – לֹא יוּכְלוּ הַמְבֻגָּרִים לְתָאֵר לְעַצְמָם אֶת הַבַּיִת. הֵם לֹא יִתְפְּסוּ אֶת הָעִנְיָן אֶלָּא אִם כֵּן תֹּאמְרוּ לָהֶם: “רָאִיתִי בַּיִת שֶׁמְּחִירוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִירָה”. רַק אָז יִקְרְאוּ בְּהִתְפָּעֲלוּת: “מַה יָפֶה בַּיִת זֶה!..”

כָּךְ טִיבָם שֶׁל הַמְבֻגָּרִים, וְאֵין לָדוּן אוֹתָם לְכַף חוֹבָה. עַל כֵּן חַיָּבִים הַיְלָדִים לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּסַלְחָנוּת וּבְאֹרֶךְ-רוּחַ, כִּי אָנוּ, הַמְּבִינִים אֶת סוֹד הַחַיִּים, אֵינֶנוּ מְיַחֲסִים לַמִּסְפָּרִים חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה. (הנסיך הקטן - אנטואן דה סנט-אכזופרי )

 

אנשים שפוגשים אותי בדרך יושב לפתחה של ארטמיס פוגשים במקרים רבים את המציאות שלהם, את המראה שלהם מול יציאה מהשגרה והגשמת החלומות את בדיקת הגבולות ואת הנכונות לבדוק הנחות יסוד בסיסיות. אחת השאלות שאני נשאל בכל הזדמנות כזו בה האדם בעצם קצת נבהל מהמפגש וממה שהוא רואה זה...תגיד כמה עולה? מה כזה סכום בשביל זה? או וואלה השקעה כדאית! נכון זה בלי ארנונה ומיסים?...ועוד התייחסויות הקשורות למחיר ולפרקטיות של המגורים האלו...מעטים מוכנים לשמוע ולדבר על המסע האישי הטמון באורך חיים זה, מעטים עוד יותר מוכנים לקבל שהמסע הזה מתוך בחירה ושבשאר החלקים של חיי אני באמת עובד (אפילו די קשה), באמת נפגש עם אנשים ובאמת מתחזק משפחה וחברים. האנשים הנצמדים לסוגיית המחיר לא מוכנים לשמוע  על מינימליזם, על חיים פעלתניים, על ניהול משאבים, על קבלת החלטות ועל זריחות ושקיעות מול מדבר יער או להתעורר בעיר חדשה, על שינוי שגרת חיים כאשר הבית ממוקם שתי דקות ממסיבת החתונה שאליה הולכים, על ההזדמנויות שחיים כאלו מזמנים.. הם רק מצליחים להאחז בחוויית המספרים...והמסע של ארטמיס הוא כל כך יותר מכך..

 

יום שישי האחרון הפכתי ל"מלאך שביל" ליום אחד ובאתי עם ארטמיס לבקר את בני וחבריו הצועדים בשביל ישראל, מפגש מרגש, משמח עם חבורה צעירה ששמה לה אתגר ופרויקט לפריצת דרך, לסיים הליכה של 1100 ק"מ בתוך כחודשיים ובדרך לבדוק את גבולות האפשר, גבולות החברות והנכונות לחבור לאחרים, גבולות הלבד והביחד, להתייחס ברצינות אל המסע האישי ולחוות את החיים בכל קשת הגוונים והטעמים. מפגש מרגש בו הבן זכה למקלחת אמתית באמצע שום מקום וארוחה חמה מפנקת ומנחמת. מפגש  עם חבורה צעירה ושיחה בגובה העיניים אל תוך הלילה והשקם בבוקר מפגש שהוליד שיחות עמוקות בצל  המסע של כל אחד מאתנו והניחוח של הבית שפתאום הגיע עמוק לתוך המסע בשביל ישראל - הזדמנות קסומה להתחברות בצורה חדשה עם החבורה.

 

המסע הזה גם מכיל הזדמנויות קומיות ומופלאות..שבת בבוקר בטרם פונה החבורה לדרכה ישבנו למעגל של תה קפה עוגה, שתי נשים מקסימות שאלו ללא היסוס אם אפשר להצטרף ובשמחה פינינו מקום במעגל - לפתע מגיע בקשה קצת חריגה - אמריקנו, חם לא חזק חלב בצד ???? מבט התדהמה על פני הפתיע גם אותן... אין לי מושג מה זה אמריקנו יש נס קפה, או תה...מבט התדהמה על פניהן ורגע הבנת הסיטואציה שנחת על שני הצדדים... לא אין מדובר בדוכן מרשים למכירת קפה ומאפה אלא במלאך שביל נייד וחבורת שביליסטים ומתוך המפגש ומתוך ההזדמנויות צמחה שיחה נעימה ומרגשת ואף נולדה הזדמנות עסקית חדשה ליוריקה וורלד.

 

יום שבת לפני הצהריים שמש של סתיו קיץ טחנת הנזירים על נחל ציפורי - מקום קסום, ילדה מקסימה בטוחה שאוטו גלידה הגיע.. היה צריך הסבר מאבא וביקור בארטמיס לשכנע אותה שיש פה עולם קסום אך הפעם ללא גלידה.. שיחה קצרה על הא ודא עם האבא והנה צמחה לה עוד הזדמנות לחברות ואולי גם להזדמנות עסקית.

 

החיים על גלגלים מערבים המון מעברים והזדמנויות, חוויות והתבונניות, התפתחות אישית והתמודדיות

רובן לא קשור ל...כמה עולה וגם לא לוואלה שילמת יקר.

ארוחה ביתית מפנקת בהכנה