Art3mis וחכמת הדרכים ... פרק 2

 

האוטובית זכתה לשם Art3mis, בזכות תחושה החיפוש והצייד, בזכות סבלנות אומנות החץ והקשת ובזכות הייחוס ב"שחקן מספר 1"  וגם בזכות ההברקה של יותם.  רכב אספנות בת 35 , שרירית  רחבה, גבוהה וארוכה.  רכב שנותן פרספקטיבה אחרת לגמרי בזמן הנהיגה והתנועה.

 

המסע שלי עם Art3mis רק החל אך השעורים הנלמדים בכל יום והחיבור בין המסע האישי למסע בדרכים כבר עזב את התחנה הראשונה ובהחלט מצביע על חגיגת החוויה המשותפת הצפויה בהמשך הדרך.

 

השבוע הגיע זמן הטיפול המכאני העמוק, החלפת שמנים, תיקון נזילות, החלפת אגזוזים ובולמי זעזועים וניכוי וצביעת התחתית. לאחר תאום ארוך ומדויק עם המוסך (כן מדובר ברכב אספנות, כן בחיי וונודרה אבל מנוע 5700, נשבע שזה מה שכתוב ברישיון, כן הרכב מאוד גדול זה אוטובית...עוד נשוב את השיחה הזו).. יצאתי מעט באיחור לכיוון המוסך, חטפתי את בקבוק המים הקרים תרמיל על הכתף ובריצה אל הרכב, קצת מקלל את עצמי על העיכוב של הבוקר אך כהרגלי, יודע,  שאקדם זמנים ואסתדר. פותח את הדלת של Art3mis מתיישב...אהה צריך לסדר את המראה השמאלית שאינה מכוונת... אין שום אפשרות בשליטה חשמלית כמובן וגם שום אפשרות להגיע ממושב הנהג... שוב יוצאים מהרכב מארגנים את המראה ...מתניעים ויוצאים לדרך....אבל אז מגיע השעור הראשון

 

לArt3mis יש את הקצב הבסיסי שלה, קצב של התנהלות בעולם המוכתב ממי שהיא, ומה שהיא. ראשית צריך לסדר את כל הדברים במקום ולוודא שכל המגירות קשורות והארונות נעולים "לישינג" לים סוער בלשון הימיים.

Art3mis דורשת בבוקר שתי לחיצות עמוקות על דוושת הגז בכדי לשכנע את דיזות הקרבורטור הגדולות להכנס לפעולה ולאחר מיכן שניים שלושה ניסיונות הצתה קצרים. לאחר ההתנעה Art3mis זקוקה לשלוש ארבע דקות של מתיחת שרירי בוכנה לפני שהיא מוכנה להעמיס את המשקל ולצאת לדרכים. אין טעם להאיץ את התהליך, אין טעם לקלל או לחבוט בהגה אין טעם להתחנן או להתפלל... ניסיתי את כל אלה ו Art3mis השיבה לי ברוגע - פשוט תמתין לזמן הנכון אחרת לא זזים - סבלנות.

 

המתנה קצרה, הזדמנות נפלאה לתכנן את היום העומד בפתח, להתאים את המוזיקה לדרך, לקחת כמה נשימות עמוקות, להודות ליקום על הגשמת חלומות ולהוכיר את העובדה  שאני עושה עוד צעד בדרך להגשמת החלום וכבר יוצא לדרך רגוע  ומחייך.

 

הזמן אינו עוצר ואנחנו בקצב המאה ה21, אני מנסה להאיץ ב Art3mis כדי להרוויח את הזמן האבוד אך בכל פעם שדרישת הנסיעה נהיית תובענית יותר או במילים אחרות אני מנסה לנסוע מעל 80-90 קמ"ש קרקוש הדברים מתוך הארונות וצלילי החריקה של חלקי האלומיניום הנימתחים מזכירים לי שאני נוסע אם הבית על הגב ואולי לא כדאי מאוד להזדרז כרגע..עדיף להאט, להנות מהדרך ולתת ל Art3mis לנוע בקצב שלה....וכן הגענו לשעה 07:00 ועדיין לא הגענו אל היעד - עכשיו יש צורך לעצור לשעתיים, לעבור לאחור לנוח מעט, לקרוא ולתכנן תכנונים ובעיקר להודות על סיום עבודות החשמל והמזגן הנעים כי בשעתיים הקרובות לא זזים לשום מקום :)..

 

בשמחה רבה לאחר 02:45 שעות מרגיעות ומלמדות, זמן בו הותאמו הציפיות המתהוות ביני לבין Art3mis עשיתי את הדרך מרמת החייל אל עמק חפר וחיוך של תחושת הישג ולמידה נסוך על פנאי ומפרפר בליבי.