החלומות שלי הם שלי - רוצה להצטרף? המסע שלי עם ארטמיס פרק 32

לילה בחניון פורעה

 המסע שלי בארטמיס, הוא מסע אישי  המשקף את החלום שלי לחיים בתנועה תוך בחירה לחיים במרחב מצומצם בו החפצים והמלווים שלי לחיים נבחרים בקפידה. מרחב מאתגר טכנית לפעמים ומאפשר חיים בסמיכות רבה אל הטבע ואל החוץ.

  לאורך המסע אני שמח, לרוב, לשתף אנשים בחוויות ובתובנות שלי. לפעמים אלו אנשים סקרנים לפעמים כאלו הבודקים את האפשרויות ולעיתים אלו אנשים הנמצאים במסע אישי שלהם ומנסים להגשים את חלומם. חלומות נועדו להגשמה ולעיתים ההגשמה דורשת מסע ואפילו מאמץ...אבל ההכרה של לחיות את החיים בדרך שלך...שווה, מבחינתי, הכל.

 ביום שבת חורפי זה ריכזתי את השאלות המופיעות כמעט בכל מפגש מזדמן עם אנשים בדרכים.

  השאלה הראשונה שכל חברי החיים בתנועה מכירים... תגיד כמה עולה כזה אבל חדש...

ועל כך תשובתי תמיד מתחילה בציטוט מתוך הנסיך הקטן

אם תאמרו למבוגרים:

"ראיתי בית יפה בנוי מלבנים חכליליות, ולו פרחי גרניום בחלונות, ויונים על הגג", לא יוכלו לשָווֹת בעיניהם את הבית כלל. יש לומר להם: "ראיתי בית שמחירו מאה מיליון פרנק", ואז יתפעלו: "או, איזה יופי!

אבל אנו, אנו שמבינים את החיים, אין אנו מייחסים חשיבות למספרים."

  ארטמיס היא רכב אספנות, היא הבית שלי, היא החלום שלי אותו אני חי מידי יום. כאשר בודקים את שאלת המחיר לפני שמגדירים את החלום...אז זה לא החלום שלך :) זה החלום שלי.

      כמה עולה לחודש כולל חניה, טיפולים, ריהוט, סופר וקניה של נינגה חדשה?

כמו החיים עצמם. כמה שנכון לך וכמה שהיכולות שלך מאפשרות לך כל עוד אתה משאיר משאבים להגשמת החלומות שלך. כי אם המחיר אינו מתאים.. זה לא החלום שלך.

     אתה לא חושב שצריך ל....(לצבוע מחדש, לתקן את הארון, להחליף נורה,  לישר את הפאנל....)

חלק מהבחירה שלי לחיות על גלגלים זה גם להתעסק ולהתמודד עם הצד הטכני של עשיית דברים, למצוא את שלוות הנפש גם אם הדברים מתקלקלים ואין חשמל בדיוק לפני שאני אמור לצאת לפגוש קבוצה של תלמידים. לקבל את העובדה שארטמיס תמיד בעדי ולפעמים התקלה פשוט רומזת שהגיע הזמן לעצור ולישון עוד שעה או לא לזוז לתחנה הבאה. זה החלום שלי והחוויה שלי...לא אוהב שמפתיעים אותך בחיים - אז זה לא החלום שלך חברי.

ודבר נוסף רשימת הצריך ל.... מלאה אצלי באופן רשמי בסוף היא תושלם ויגיעו צריך ל... חדשים

      במחיר הזה אני יכול לשכור דירה ב..

אז זה לא החלום שלך. כל הרעיון הוא לגור בתנועה, להחליף חצר של הבית מידי פעם, לחיות במסגרת האתגרים שהבית מציע. ניסית פעם לקחת דירת שיכון לחופשה בכנרת...אם כל מה שמחפשים זה פתרון דיור זול. זו חשיבה נכונה לחיים אבל החיים בתנועה אינם החלום שלך.

      אין לך רעש בחורף מהגשם?

זה חלק מהחלום שלי...אולי לא שלך, אני מת על רעש הגשם בתוך ארטמיס וגם הנדנוד הקל שהרוחות מעניקות לה...אבל אני גם אוהב להיכנס למיטה קרה בחורף ולקבל את הזץ מהקור...אז זה החלום שלי ולא שלך.

      מערכת סולארית טובה היא נורא יקרה לא?

מערכת סולארית טובה היא המתנה של הטבע ופותרת אותי משימוש בגנרטור, מדלק שמן תקלות ושאר צרות. אני עושה את זה כבר שלוש וחצי שנים ולא פגשתי גנרטור פעם אחת.

      איך עם המזגן בקיץ?

עובד נפלא עם המזגן בקיץ, כן מזגן על 24 מעלות ולא 16. החיים בארטמיס מחייבים תשומת לב לניהול המשאבים אחד מהם זה מה אני לובש בכל עונה, בקיץ למשל אין לי צורך להסתובב עם מעיל בתוך ארטמיס.

      זה החלום שלי, לחיות על גלגלים אבל ....

מאמנת יקרה אוסנת קריזה, שהרבה מהגשמת החלום שלי בזכותה, לימדה אותי פעם על ההבדל בין פנטזיה לחלום. פנטזיות נשארות רחוקות ולא מושגות - חלומות נועדו להגשמה. אז אם אבל... זה פשוט לא החלום שלך ידידי

      אילו לא חיים בודדים ברכב?

העובדה שאני ואתה עומדים ומדברים כרגע באמצע שום מקום אומרת משהו לא? צורת החיים הזו מזמינה חיבורים חדשים למי שפתוח לחיבורים. אני מוקף בקהילה של אנשים החיים כל אחד את החלום בדרכו שלו ובכל מפגש מתוכנן או מיקרי תמיד ישנם המון נושאים לשיחה וחוויה ואני גם מוקף בקהילות השונות שאספתי בימי חיי. משפחה, חברים מכרים...הבדידות אינה נובעת מצורת החיים אלה מצורת המחשבה  והתפיסה שלי את העולם הסובב אותי. אם לא ניתן לנהל חיי קהילה ב 14 מ"ר מה משתפר ב 200?

מסע החיים שלי בארטמיס הוא הגשמת חלומות שלי... ומי שרוצה להצטרף או לפתוח מסע משל עצמו מוזמן תמיד לחלום ולהגשים רק לא להתחיל את השיחה בכמה עולה החלום......

 

 

המסע שלי עם ארטמיס - סיום פרק - פרק 31

 הפעם מסע קצת אחר, מסע בו ארטמיס בהחלט שותפה משמעותית אך לא בלעדית

 השבוע סיימתי פרק משמעותי בחיי את פרק המילואים והשירות הצבאי. ב-39 

השנים האחרונות חלק מהגדרתי  תמיד היה גם חייל וקצין בשירות מדינת ישראל.  מדי הצבא תמיד תפסו את מקומם בארון הבגדים ואפילו בארטמיס זכו לפינת כבוד משלהם. תחילה שרתתי כחובל  וב 31 שנים האחרונות כקצין בפיקוד העורף. כמי שגדל בחיל הים זכיתי להכיר את "הצבא הגדול" רק מספר שנים לאחר שחרורי. הכרות מטלטלת של מפגש בין תרבויות אך גם הבנה עמוקה של צרכי העורף האזרחי בשגרה ובחירום והאילוצים בהם פועל העולם האזרחי.

 לאורך השנים ביצעתי מעל 1500 ימי מילואים (יש הטוענים שכבר היה כדאי להמיר לקבע) מתוכן את המספר הלא יאמן של 450 ימי מילואים בארבע השנים האחרונות- פעם זה היה מספר מרשים אך לפתע הפך לשגור בפי כל.  אין ספור הקפצות בצו 8 או 9 שריקה מזרחתית, מהומות הכותל, חומת מגן, ההתנתקות, לבנון השנייה, עמוד ענן, עופרת יצוקה,  קורונה, שומר חומות, מגן וחץ עלות השחר וכמובן חרבות ברזל. ובין סבב אחד לאחר, אימונים ותעסוקות מבצעיות.

מרבית שרות המילואים  הייתי חלק מגדוד 944 - חילוץ והצלה. במשך 22 שנה ועברתי את המסלול המרגש ממפקד מחלקה עד למג"ד הגדוד במילואים. מורשות הקרב שצברתי על החיבור בין תפיסת חיל הים מושגים שפה לתעסוקה מבצעית של גדוד בט"ש בגבולות מצריים וירדן מפרנסות ערבי סיפורים שלמים עד עצם היום הזה. ובעיקר זכיתי בחברים לחיים שמלווים אותי כל הדרך עד היום.

  מפקד יקל"ר יהוד בתקופת הקורונה, תפקיד מעצב חיים ותפיסה שהעניק לי חיבור לחברים חדשים וחשף בפני עולמות של א הכרתי.

 

זריחות מדהימות על נחל הבשור

בשלוש וחצי השנים האחרונות שירות המילואים קיבל שינוי קל וזכיתי להגיע לכל סבב עם ארטמיס האהובה צמודה. כאשר החלטתי לרכוש אוטובית לפני כארבע שנים שירות המילואים לא עלה אצלי כדרישה ליכולות הרכב. בהסתכלות גאה לאחור הייתי מתקשה מאוד לעמוד בדרישת ימי המילואים בשנים האחרונות ללא הבית האישי שהיה צמוד אלי ביהוד או באוגדת עזה. היכולת לעבור מחירום לתוך שגרת הבית המוכר והנעים הקלה מאוד את קשיי המילואים.

 

מגן וחץ

במלחמת חרבות ברזל זכיתי להיות חלק מעורף אזרחי אוגדת עזה ובורכתי להיות בין הנאבקים לשמר את שגרת החיים של חבר ארץ זה ולסייע בשיקומו.

 שירות המילואים ליווה אותי את משפחתי הגרעינית ואת חברי לאורך כל חיי הבוגרים כחלק משמעותי וחשוב כחלק ממסע החיים ההתפתחות האישית והצמיחה. עכשיו העת לסכם פרק זה ולהתגלגל למחוזות עשיה חדשים.

 תודה לכל השותפים לדרך ואלו שליוו אותי ונתנו בי אמון מקרוב ומרחוק. תודה למשפחה המיוחדת שלי שתמיד הסתכלה בחיוך מלא רחמים על היציאה למילואים אך תמיד הייתה שם לסייע ולתמוך מתי שרק היה צריך.